א. עניינה של החלטה זו בבקשה שהגישו העותרות לתיקון העתירה שהוגשה על ידם, וזאת בהמשך להחלטתי מיום 4.8.2011, שלפיה התקבלה, באופן חלקי, בקשת העותרות למתן פרטים נוספים במסגרת העתירה.
ב.
רקע הדברים וטענות הצדדים :
העותרות הן בעלות זכות חכירה של מחצית מהזכויות במקרקעין הידועים כחלקה 12 בגוש 7799. המשיבים 1 - 2 הם בעלי זכות החכירה במחצית השנייה של הזכויות במקרקעין, הגובלים במקרקעי העותרות.
ביום 1.12.2009 הגישו העותרות תביעה אזרחית למתן צו הצהרתי, לחלופין צו עשה, כנגד המשיבים. בתביעה טענו העותרות כי המשיבים 1 - 2 הטעו את המשיב 4, מינהל מקרקעי ישראל, והמשיבה 5, הועדה המקומית לתכנון ובניה שרונים, בכך שמסרו להם מידע מוטעה, וגרמו להם ליתן למשיבים 1 - 2 היתר בניה המבוסס על תשריט השונה מתשריט החלוקה המוסכם, לכאורה, בין הצדדים. לטענת העותרות בהתאם לתשריט החלוקה המוסכם בין הצדדים, אשר אושר, לטענת העותרות, על ידי הועדה המקומית, הוסט הגבול בין חלקות הצדדים והוזז ארבעה מטרים צפונה לתוך שטח העותרות (להלן: "
היתר הבניה").
בד בבד עם הגשת התביעה הגישו העותרות בקשה למתן צו מניעה שבה עתרו לאסור על המשיבים 1 - 2 לבצע עבודות בשטח העותרות שלא עפ"י הסכם החלוקה והתשריט, וכן עתרו לאסור על המשיבים לבצע עבודות עפ"י היתר הבניה שניתן להם. עוד עתרו העותרות למתן צו עשה זמני, המורה למשיבים 1 - 2 להשיב את המצב לקדמותו כפי שהיה, עובר לביצוע העבודות על ידם. בו ביום הורה בית משפט מחוזי-מרכז על מתן צו ארעי האוסר על המשיבים לבצע עבודות, כמבוקש על ידי העותרות.
ביום 2.12.2009 במסגרת דיון שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי מרכז, הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה הצו הארעי שניתן על ידי בית משפט יבוטל. כמו כן הסכימו הצדדים כי "
המשיבים יהיו רשאים לבצע כל עבודות בנייה בשטח שהוגדר כשטח שלהם על פי תשריט החלוקה הישן. המשיבים יהיו רשאים לבנות על פי היתר הבנייה שבידם, תוך שברור להם שייתכן וייאלצו, בסופו של הליך, להרוס את הגדר שתיבנה על פי אותו היתר בשטח הנטען על ידם להיות שלהם על פי התשריט החדש. בתום בניית השלד יפונה שטח המחלוקת מכל חפץ שהניחו בו המשיבים, לרבות הגדר. עוד הוסכם כי המשיבים יחזקו את גדר הפח שהתקינו בשטח".
ביום 12.1.2010 קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבים והורה על העברת תביעת העותרות לבית משפט לעניינים מנהליים שבביהמ"ש המחוזי בת"א. בהמשך הודיעו הצדדים כי הם מסכימים שהסכמתם מיום 2.12.2009 תישאר על כנה עד להכרעה בעתירה המנהלית.
ביום 7.11.2010, הגישו העותרות בקשה למתן צו פרטים נוספים, כמפורט להלן:
"א. ליתן צו המורה למשיבות 3 ו-4 לאפשר למבקשים לעיין בתיקי הבניין (לגבי המשיבה 4) ובתיק הנכס (לגבי המשיבה 3) של המשיבים 1 ו-2 של המקרקעין נשוא העתירה ולהעתיק מהם כל מסמך.
ב. במידה ויינתן צו כאמור בעתירה. א. לעיל, להתיר למבקשים, אם יהיה צורך בכך, בתוך 7 ימים מיום ביצוע העיון וההעתקה, להגיש תצהיר נוסף לתיקון או להשלמת האמור בעתירה וכן לתיקון הסעדים המבוקשים בעתירה בהתאם לקבוע בסעיף ו.1 לתקנות".
ביום 4.8.2011, לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, קיבלתי באופן חלקי את בקשת העותרות למתן פרטים נוספים. בהחלטתי ציינתי את הדברים הבאים:
"
איני רואה לנכון להיעתר לבקשת העותרים במלואה. כמצוטט לעיל, תקנה 11 לא באה להחליף הליך של גילוי מסמכים המתנהל בהליך אזרחי. העותרים טוענים כי העתירה אינה עתירה מנהלית מובהקת. באשר עניינה הכרעה בדבר זכויות קנייניות במקרקעין והסעדים המנהליים נלווים לאותה הכרעה. איני מקבלת טענה זו. אכן, ספק אם התביעה שהגישו העותרים צריכה הייתה להתברר במסגרת הליך מנהלי, אולם משהעותרים לא הגישו בר"ע על החלטת בית משפט מחוזי מרכז להעביר את התביעה לפסים של הליך מנהלי, לא ניתן עוד לדון בעניין, והעתירה תתברר על פי סדר הדין החלים בהליכים מנהליים.
עם זאת, לאור התקנות המצוינות לעיל, סבורה אני כי יש להיעתר לחלק מהבקשה למתן צו לפרטים נוספים, וזאת למרות שהעותרים לא עמדו בסד הזמנים הקבוע בתקנה 11. בעתירה טענו העותרים כי המשיבים השיגו היתר בנייה המבוסס על מידע כוזב, וגם בבקשתם למתן צו לפרטים נוספים טענו כי המחלוקות בין הצדדים נסבות על "תקינות, חוקיות ונפקות" הליכי הוצאת היתר הבנייה (סעיף 17). לעומתם, בתגובתם לעתירה (סעיף 3.6) טענו משיבים 2-1, כי "כל פעולות המשיבים נעשו בהתאם להוראות החוק והדין ועל פי הנחיותיהן של המשיבות 3 ו-4 ואין בהן כדי לסתור את תשריט החלוקה, יהא תוקפו אשר יהא".
לאור האמור, בריר כי המסמכים הנוגעים להליך הוצאת היתר הבנייה הם מסמכים הנדרשים לבירור המחלוקת בין הצדדים. לפיכך, בין מכוח תקנה 11 ובין מכוח סמכותי על פי תקנה 12, אני מורה למשיבות 4-3 להמציא לעותרים ולבית משפט זה את המסמכים הרלוונטיים מתיק הבניין ומתיק הנכס שעניינם הליך הוצאת היתר הבנייה".
ביום 18.12.2011 הגישו העותרות בקשה לתקן את העתירה המנהלית באופן שיתווספו שני הסעדים הבאים וכן הנימוקים למתן סעדים אלה:
"
1. כי תשריט החלוקה אשר אושר בהחלטת המשיבה 4 מיום 15.8.2007 בטל.
2. כי היתר הבניה שהוצא ביום 15.8.2010 על ידי המשיבה 4 לבקשת המשיב 2, והחלטתה מיום 20.6.2010 לאשר את בקשת ההיתר בטלים".
העותרות טענו בעתירה כי ההליך שנוהל לאישור תשריט החלוקה השני מיום 15.8.2007, אותו כינו העותרות בשם "
תשריט החלוקה השני", מנוגד לדין. הליך זה פגע, לטענת העותרות, בזכויותיהן הקניינית, ובפועל ביטל את תשריט החלוקה הראשון. לפיכך, טוענות העותרות כי לא רשאית הייתה המשיבה 4, הוועדה המקומית לתכנון ובניה שרונים (להלן: "
הוועדה המקומית") לקבל החלטה זו, מבלי לתת קודם לכן לעותרות הזדמנות להשמיע טענותיהן. העותרות טוענות כי מסיבה זו אין תוקף להחלטה לאשר את תשריט החלוקה השני, וכפועל יוצא אין תוקף להיתרי הבנייה שניתנו למשיבים 2-1.
עוד טענו העותרות כי אין תוקף להיתרי הבנייה שניתנו למשיבים 2-1 ,שכן העותרות לא חתמו על הבקשות להיתרים אלה, וכלל לא נמסרה לעותרות הודעה על הגשתן ועל הדיון בהן. בפרט טענו העותרות כי אין תוקף להיתר שניתן למשיב 2, שכן ההיתר ניתן באופן המנוגד לצו המניעה הזמני שהוסכם עליו בגדרי העתירה שלפניי.